הרצאת יחסי אחים

אחים יכולים להיות קרובים מאוד, אבל גם לריב ולהפוך לאויבים תוך רגע, מוציאים מהדעת אבל יודעים גם להרגיע, מבלים שעות או משתעממים אחרי דקה, הם דואגים אחד לשני, אבל גם יודעים לפגוע.

ריבים בין האחים מפעילים אותנו ההורים, הם מתיישבים בדיוק על הפער בין פנטזיית המשפחה המושלמת, זו שתמיד יש בה הרמוניה ושלווה, אחים שיודעים להסתדר, לעזור אחד לשני מתי שצריך, ולהיות שם אחד בשביל השני, לבין המציאות של: ״אמאאאא! הוא לקח לי!

כשאנחנו רואים את הילדים שלנו רבים ביניהם, נדלקת לנו נורת אדומה: ״עשינו משהו לא בסדר?״ ״למה הם שוב רבים?״

כל עוד אין אלימות פיזית או מילולית, ריבים בין אחים עוזר להם לפתח כישורים חברתיים מחוץ לתא המשפחתי ולהתנהל נכון חברתית: להתמודד עם משברים, ויכוחים, לגשר, לתקשר בצורה נכונה, להבין את האחר ולמצוא דרכים לפתרון.

אבל איך הם ידעו לעשות את זה אם אנחנו לא נראה להם איך נכון להתנהג?